מופעי להטוטים עם קרקס בגיל

מופעי להטוטנות בארץ כיום:

ישנה כיום בארץ סצנה של אנשים מוכשרים שמעלים מופעי להטוטנות מאוד מרשימים (מי יותר ומי פחות) לרוב הלהטוטנים הם ברמה גבוה יותר מליצנים וקוסמים (בהכללה גסה…), לרוב המופעים מתאימים לכמעט כל האירועים, ימי הולדת, בריתות, חגים וקייטנות, טווח הגילאים משתנה, רוב המופעים מכוון לגילאי גן ובית ספר יסודי, יש מעט מופעים המתאימים לבני נוער או למבוגרים.

קצת על המונח להטוטן:

רבים מבלבלים בין לולין, להטוטן, ליצן, קוסם וכו'. נעשה סדר:

• להטוטן – באנגלית ג'אגלר, אדם המתמחה בלהטוטים עם כלים שונים, לרוב כדורים, מקלות או דיאבלו, יש עוד לא מעט כלים קונבנציונליים ואין סוף כלים לא קונבנציונליים (למשל שימוש בפומפה/מברשת של שירותים, או כפית מטבח לאזן על האף או כל חפץ אחר)יש גם את תחום הלהטוטים שכולל אביזרי שיווי משקל, כמו לדוגמא: הליכה על חבל, התייצבות על רולה בולה, רכיבה על חד-אופן, קביים, סולם חופשי ועוד.
• לוליין / אקרובט – אמן הגוף, לרוב באים גם מתחום של התעמלות קרקע, עמידות ידיים, סלטות, קרקס אווירי (חבל, טיסו, טרפז או חישוק אוירי)
• ליצן – ליצן יכול להשתמש בכל אמנויות הבמה (להטוטים, אקרובטיקה, קסמים) המטרה של הליצנים היא להצחיק, פחות להרשים או להמם ולבצע אשליות. יש המון סוגי ליצנים ואסכולות שונות בתחום.
• קוסם – קוסם מתמחה באומנות האשליה, זריזות ידיים ואחיזת עיניים.
• בלונאי – אמן בלונים לא רק יודע לעשות בלוני צורות ולחלק לילדים, ישנם מספר בודד של בלונאים בארץ המוכשרים ביותר מעלים מופע הכולל כניסה לתוך בלון ענק, בניית אובייקטים מרהיבים כמו רובה מים מבלונים או כל מני צורות מרשימות וכל זה תוך שעשועים עם הקהל ובידור.

קצת על ההסטוריה של מופעי הלהטוטנות

איזכורים למופעי ג'אגלינג בימי קדם: האיזכור הראשון ללהטוטנות הגיעה ממצרים העתיקה, ממקום קבורתו של מיוחס פרעוני ששמו אינו מוכר לנו, מימי הממלכה התיכונה, כ-1800 שנים לפני עידן ישו הנוצרי. לא ידוע מה הייתה מטרת הלהטוטנות בתקופה קדומה זו אך ניתן להסיק שהיה זה לצרכי בידור כמו בזמן שלנו, אפשר לראות שבציורים המצריים נשים לבדן פוצחות במופע להטוטים. פסל מתביי (200 לפני הספירה בערך) מתאר דמות גברית מאזנת מספר כדורים על חלקי גופה בו זמנית, במזרח נמצאו מספר עדויות ללהטוטי דיאבלו מימי קדם, איזון צלחות מחרס על מוטות דקים.

בתנ"ך מסופר על רבי שמעון בן גמליאל שנהג לבצע מופע להטוטים עם 8 לפידים בוערים בכדי לשמח את החוגגים בשמחת בית השואבה. במאה ה-13 מסופר על מיתוס אירי ידוע על גיבור מופעי ג'אגלינג מקומי ,שידע ללהטט בתשע חרבות, בתשעה מגיני זהב ובתשעה כדורי כסף, סיפור נורווגי מאותה תקופה מספר על וויקינג שביצע להטוטים ב-7 חרבות, בשלהי ימי הביניים הכריזו על פייר גרינגולר בתואר "מלך הג'אגלרים" כתוצאה של שליטתו האבסולוטית במגוון רב של אביזרי ג'אגלינג ומופעי הלהטוטים המדהימים שלו.

להטוטנות ב-100 שנים האחרונות: בתחילת המאה העשרים כבש את לבבם של צופי הקרקס ברחבי אירופה פול צ'ינקולי, שבנוסף ללהטוטים הרגילים ידע גם ללהטט באמצעים יומיומיים וביניהם כובעים, סיגרים ומקלות הליכה. כיום נהוג לשלב במופע להטוטים אביזרים יום-יומיים, האהובים ביותר הם פומפה, מטאטא, כובע, חרבות, מברשות, מטפחות, מניפות ועוד.

אנריקו ראסטלי- להטוטן אשר נולד במאה ה-19 למשפחת אמני קרקס איטלקים, ידוע עד היום כ"גדול הג'אגלרים בכל הזמנים". ראסטלי ידע לשלוט בווירטואוזיות באומנויות קרקס רבות, אך יותר מכול זכה הוא לתואר הודות ליכולת שהפגין בלהטוטי הכדורים הידועים שלו.
שנים רבות עמד לו שיאו ואיש לא הצליח להשיגו, (10 כדורים). הוא זכה להכרה עולמית לא בזכות מספר הכדורים שלהטט, אלא בזכות השליטה האבסולוטית שבה ביצע את מופעי הג'אגלינג המדהימים.

בקרקס המודרני תופס הג'אגלינג חלק נכבד מהמופע וביחד עם אמני האוויר מספקים הלהטוטנים את המופע המרכזי לידי הקהל.  נכון לכתיבת שורות אלה השיא העולמי בלהטוט כדורים הוא 13 זריקות ותפיסות של 13 כדורים – כל כדור נזרק ונתפס פעם אחת (צריך ידיים גדולות במיוחדת)

בנוסף למופעי להטוטנים רגילים ישנם גם מופעי להטוטים ליליים, מאוד פופולאריים באירועים לרבי משתתפים : חתונות, מסיבות ריקודים בטבע ואפילו בקייטנות, כהפתעה בפעילויות ליליות. במופעיהם משתמשים הלהטוטנים בציוד אור חדשני ויקר (כדורי אור אשר אינם נשברים גם אחרי מאות נפילות על הרצפה, פוי אור המכונה גם סטאר דאס, ישנם גם אלות, מוטות, מקלות פרח ועוד אביזרי אור נחמדים, רובם מיוצרים בגרמניה או בשוויץ).

האופציה השנייה למופע ליילי היא ג'אגלינג אש, המוכר ביותר הוא פוי אש (שרשראות עם ראש אש בקצה) אשר מסובבים ונוצר אפקט מאוד יפה,
כמו כן ישנם אביזרי אש אחרים: מקל עם ראשי אש בשני קצותיו, דוויל סטיק, דיאבלו, קרוס ועוד. סוג אחר של כדורי אש אשר עשויים טבעת של חוטי ברזל עבים ובמרכזה על חתיכת חוט מתכתי מלופף "ראש אש", כל פעם שהכדור מגיע ליד הלהטוטן האש פונה למעלה וכך הלהטוטן לא נכווה בידו גם אם הוא ללא כפפות. את ראשי האש מייצרים מחומר דמוי סמרטוט שנקרא קוולר, אותו אפשר להדליק יותר מ-2000 פעמים לפני התכלותו.

בישראל כיום נפוץ מאוד להזמין מופע להטוטים לאירועים פרטיים כמו ימי הולדת ג'אגלינג וגם לאירועים ציבוריים בעיריות, מתנ"סים, קיבוצים, מושבים ועוד. היתרון הוא שמעבר ללהלהיב את הקהל המופע נותן השראה לילדים ולמבוגרים ללמוד קצת ג'אגלינג שכידוע לנו מועיל מאוד למערכת העצבים ולשרירים (קורדינציה).